פסק-דין בתיק ב"ל 7553-06-10

1. השאלה העומדת לפנינו בפס"ד זה, הינה, האם  היו בין התובעת לחמיה יחסי עובד ומעביד, או שמא התובעת לא עבדה כלל אצלו, ולכל היותר - סייעה לו כעזרה משפחתית.
2. להלן הרקע לתביעה:

א.         התובעת, ילידת 1978 הינה מורה  במקצועה ועובדת כמחנכת כיתה וכמורה לאנגלית.

ב.         בחודש נובמבר 2007, שבה התובעת להתגורר בארץ לאחר שהיה של  כ-7 שנים בחו"ל.

ג.          בזמן חזרתה של התובעת ארצה, הייתה בתחילת הריון. עם חזרתה התגוררו התובעת  ובן זוגה בבית חמיה וחמותה (לעתיד), ביחידת דיור ששופצה עבורם.

ד.         התובעת החלה לעבוד  במשרד החינוך החל  מה-29/1/08, ועבדה עד ליציאתה לחופשת לידה ב-24/5/08. אין חולק כי לצורך קבלת דמי לידה היה על התובעת להשלים תקופת אכשרה, כאמור בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי  (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), וכי לא היה בתקופת עבודתה במשרד החינוך די, כדי  למלא את תקופת האכשרה.

ה.         חמיה של התובעת (להלן גם: מר עובד) הינו הבעלים של חברת "חי- גז" (להלן גם : החברה ). מר עובד   העסיק דרך קבע מזכירה, בשם אני ראובן. ביום 2/1/08 יצאה גב' ראובן לחופשה בת חודש  בחו"ל. גובה שכרה של המזכירה עמד על כ-7,000 ש"ח לחודש.

ו.          מר עובד שילם עבור התובעת דמע ביטוח לאומי לדצמבר 2007 וינואר 2008.

ז.          חמיה של התובעת רשם על גבי הצ'קים  בחודשים דצמבר 2007 וינואר 2008 את שמה של אשתו ולא את שמה של התובעת. גובה הסכום הרשום על גבי הצ'קים - 4,000 ש"ח (נטו).

ו.          התובעת הגישה ביום 28/8/08 תביעה לביטוח לאומי לדמי לידה, אך תביעתה נדחתה, מן הטעם שלא היו יחסי עובד ומעביד בינה לבין חמיה, ולפיכך לא  צברה את תקופת האכשרה כנדרש בחוק.

3. החוק והפסיקה:
   א.         סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" כדלקמן:

            "... לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היתה נעשית בידי עובד".

ב.         סעיף 50 לחוק  קובע כי:
"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה -

       (1)    בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

        (2)   בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע".

ג.     הלכה פסוקה היא כי על בית הדין לבחון בקפידה טענה של קיום יחסי עובד-מעביד בין אדם לבין קרוב משפחתו (דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה 31, דב"ע לג/0-159 מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134 דב"ע מח/0-141 גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 98, ופסקי דין רבים אחרים).
עוד נפסק כי במסגרת ההקפדה האמורה, בוחנים את קיומם של אינדיקציות לקיום יחסי עובד-מעביד, כגון - תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכח משפט העבודה המגן (תוספות יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה וכיו"ב), סדירות העבודה וכד' (ר' לעניין זה (עב"ל 1147/01 מוסטפא כאמל - המוסד, תק-אר 2003 (4)).